<h1>שבלי הלקט דיני נדרים ושבועות סימן מ"ח</h1>
<h2>דף סד:</h2>
בערובין פרק הדר אמרינן, פותחין בחרטה, ופי' רבנו שלמה ז"ל, צריך חכם למצוא פתח לשואל, שיהיה לו פתחון פה לומר לא נדרתי על דעת כן, ואילו הייתי יודע שכך הוא לא הייתי נודר, ונמצא הנדר נעקר מאליו. אין פותחין בחרטה, פי' רבנו שלמה ז"ל, אין צריך לפתוח לו בחרטה, אלא החכם עוקרו אע"פ שאינו מוצא לו טעם עקירה, ורבן גמליאל פתח לההוא גברא, יש בוטה כמדקרות חרב, סבר פותחין בחרטה, כל הבוטה נדר ראוי לדוקרו בחרב, דילמא לא מקיים ליה, והיינו פתח דקאמר ליה, אילו היית יודע שאסור לנדור וחייב מיתה אתה עליו כלום היית נודר, וא"ל האיך לא, עד כאן דבריו. ויש מפרשין, פותחין בחרטה, אם אינו יודע הנודר לפתוח פתח לנדרו אנו פותחין לו, ואין פותחין בחרטה מפרשין, אין פותחים לו עד שיפתח לו הוא. נמצא, לפי' רבינו שלמה פותחין בחרטה הוי חומרא ואין פותחין הוי קולא, ולפי' אחר פותחין הוי קולא ואין פותחין הוי חומרא. ולרבינו יצחק הצרפתי ז"ל מצאתי, הלכך פותחין בחרטה, וכגון, שיאמר מתחרט אני ומצטער אני על כל מה שנדרתי מעולם, ואע"ג דלית ליה טעמא לחרטתו כלל אלא מתחרט עכשו בדבורו, ודאי בההוא פותחין בחרטה, דחשיב כעקירת נדר, אבל אי אמר, ודאי איני מתחרט במה שנדרתי מתחילה, אלא רוצה אני שלא יהא נדר מכאן ואילך, אין זו חרטה, ולדברי הכל אין פותחין בחרטה בכי האי גונא, ודאי הואיל ואין מתחרט על תחילת הנדר, ותדע, דהא רב נחמן גופיה רצה להתיר נדרו של רב סחורה ולא מצא פתח חרטה, והלא רב סחורה מתחרט ועומד היה, אלא על כרחך, משום דלא הוה מתחרט על הנדר לא פתח בחרטה. והנשאל לחכם יהיה זהיר בעצמו שלא יאמר מתחרט אני על תחלת הנדר אלא אם כן פיו ולבו שוין.
